איפה לישון בכרתים — מדריך אזורים לפי סוג הנוסע

משפחות — רתימנו או חרסוניסוס. זוגות שרוצים יוקרה ושקט — אלונדה. צעירים וחיי לילה — מליה. מי שבא בשביל החופים המפורסמים — חאניה והמערב. מי שרוצה עתיקות, מסעדות ותרבות — הרקליון.

הסיבה שזו ההחלטה הראשונה ולא בחירת המלון: כרתים היא האי הגדול ביוון, כ-260 ק"מ מקצה לקצה, ויש בה שני שדות תעופה בינלאומיים במרחק כ-140 ק"מ זה מזה — כשעתיים עד שעתיים וחצי נהיגה. מלון מצוין באזור הלא נכון מייצר לכם שש שעות נהיגה מיותרות על שני קצוות החופשה.

לכן הסדר הנכון הוא: קודם בוחרים אזור, אחר כך שדה תעופה, ורק בסוף מלון. אם אתם עדיין לא בטוחים לאיזה שדה תטוסו — לאיזה שדה לטוס בכרתים עונה על זה בטבלה אחת.

הרקליון היא בירת כרתים והעיר הגדולה באי — עיר עובדת אמיתית עם נמל, אוניברסיטה ומרכז מסחרי, ולא כפר נופש. זה גם היתרון וגם החיסרון שלה.

מה יש שם: המוזיאון הארכיאולוגי של הרקליון, שמחזיק את אוסף הממצאים המינואיים החשוב בעולם, וארמון כנוסוס — האתר הארכיאולוגי המפורסם בכרתים — נמצא ממש דרומית לעיר, כ-7 ק"מ מהמרכז. סביב הנמל הוונציאני והחומות יש עיר עתיקה חיה עם מסעדות, בתי קפה ושוק.

החיסרון: הרקליון היא לא עיר חוף. חוף העיר הוא אמודארה ממערב — חוף חול ארוך ומאורגן לגמרי, נוח ופונקציונלי, אבל לא מהחופים שבגללם אנשים באים לכרתים. מי שהחלום שלו הוא מים טורקיז — לא יישן בהרקליון.

למי זה מתאים: למי שרוצה עתיקות ותרבות, למי שנוחת מאוחר או ממריא מוקדם ורוצה לישון קרוב לשדה (כ-5 ק"מ בלבד), ולמי שמתכנן חופשה קצרה של 2–3 לילות ולא רוצה לבזבז אותה בכביש.

שני יישובי הנופש הכי מוכרים בכרתים יושבים על כביש החוף הצפוני מזרחית להרקליון, במרחק דקות ספורות זה מזה (כ-10 ק"מ ביניהם). הם דומים באופיים אבל לא זהים — וההבדל חשוב.

חרסוניסוס היא הגרסה המשפחתית יותר: מרוכזים בה ריזורטים גדולים באול-אינקלוסיב, פארקי מים גדולים, חוף מאורגן ורצועת מסעדות. יש בה גם חיי לילה ערים — מועדונים וברים שנשארים פתוחים עד 4–5 לפנות בוקר — אבל הם מרוכזים באזור מוגדר, ואפשר לישון במלון שלא נמצא עליו.

מליה היא הכתובת של חיי הלילה הצעירים בכרתים. רחוב הברים שלה הוא המוסד המרכזי, ומי שיבחר מלון קרוב אליו יקבל בדיוק מה שהוא בא בשבילו — או בדיוק מה שהוא לא רצה, אם הוא הגיע עם ילד בן שלוש.

החיסרון של שניהם: זה האזור התיירותי-מסחרי ביותר באי. מי שמחפש "כרתים אותנטית" עם כפרים באבן ומסעדות של סבתא — לא יימצא כאן. וגם: בעונה, כביש החוף בין הרקליון לחרסוניסוס ומליה נתקע, ואפשר להוסיף 10–20 דקות לכל זמן נסיעה.

זה האזור שבו מרוכזת היוקרה של כרתים. אלונדה יושבת על מפרץ מירבלו במזרח האי, כ-10 ק"מ צפונית לעיר אגיוס ניקולאוס, ובה נמצא הריכוז הגדול באי של ריזורטים בחמישה כוכבים — כולל וילות עם בריכה פרטית ומלונות ספא.

מה יש שם: נוף למפרץ ולאי ספינלונגה — מבצר ונציאני על אי קטן, שבמאה ה-20 שימש כמושבת מצורעים והיום הוא אחד האתרים המבוקרים ביותר בכרתים, עם סירות שיוצאות אליו מאלונדה ומפלקה. אגיוס ניקולאוס עצמה היא עיירת נמל נעימה עם לגונה במרכזה, מסעדות וטיילת.

למי זה מתאים: לזוגות, לירח דבש, למי שמתכנן חופשה של "לא לזוז מהמלון" — ולמשפחות שמחפשות יוקרה עם מועדון ילדים, לא רק אול-אינקלוסיב המוני.

החיסרון: רחוק מהכל. שעה נסיעה משדה הרקליון, ומכאן לחופים המפורסמים של המערב זו נסיעה של ארבע שעות לכיוון אחד — בלתי אפשרי כטיול יום. מי שישן באלונדה צריך להחליט שהוא עושה חופשת מזרח, נקודה.

אם הייתי צריך לבחור אזור אחד שמתאים למספר הגדול ביותר של נוסעים ישראלים, זו הייתה רתימנו. הסיבה פשוטה: היא גם עיר עתיקה יפה וגם חוף אמיתי, וגם באמצע הדרך בין שני השדות.

מה יש שם: עיר עתיקה ונציאנית-עות׳מאנית שמורה במיוחד, עם סמטאות, מזרקות ומצודת הפורטצה ששולטת עליה מלמעלה. ומתחת לזה — חוף עירוני של כ-12 ק"מ של חול, אחד החופים העירוניים הארוכים באירופה, מאורגן לגמרי ובעל דגל כחול, עם רצועת מלונות משפחתיים לאורכו.

למה זה עובד למשפחות: אתם מקבלים ריזורט על החוף ובאותה חופשה גם ערב בעיר עתיקה עם מסעדות — בלי לנהוג לשם. ורוב המקומות בעיר נגישים ברגל, מה שמוריד את הלחץ של רכב שכור.

החיסרון: רתימנו לא "מנצחת" באף קטגוריה. היא לא היפה ביותר (חאניה), לא היוקרתית ביותר (אלונדה), ולא הכי קרובה לחופים המפורסמים (המערב). היא פשוט הבחירה עם הכי מעט חסרונות — וזו סיבה טובה מאוד.

טיפ: מדרום לרתימנו, כ-35–40 ק"מ ובערך 45 דקות נהיגה, נמצאת פלקיאס — עיירת חוף קטנה על הים הלובי, שקטה בהרבה ואופציה טובה למי שרוצה חצי חופשה של אפס תיירים.

חאניה היא העיר היפה בכרתים, ואין על זה הרבה ויכוח. הלב שלה הוא הנמל הוונציאני — נמל שנבנה על ידי הוונציאנים במאה ה-14 (בין 1320 ל-1356), ובקצהו עומד המגדלור המצרי: מגדל בגובה כ-21 מטר שנבנה במקור בתקופה הוונציאנית ונבנה מחדש בשנות ה-30 של המאה ה-19 בתקופת השלטון המצרי. סביבו סמטאות של הרובע התורכי והרובע היהודי, מסעדות דגים ומלונות בוטיק בבתים משוחזרים.

מה יש בסביבה: ממערב לעיר משתרעת רצועת חופים מאורגנים — אגיה מרינה ופלטניאס הם המרכזיים שבהם, עם מלונות, בארים על החוף ומועדונים. פלטניאס היא גם מוקד חיי הלילה של מערב האי.

ולמי שאוהב טיולים: ערוץ סמריה, המסלול המפורסם ביוון, נגיש מחאניה. הפארק הלאומי פתוח בדרך כלל מתחילת מאי ועד סוף אוקטובר, אבל תאריך הפתיחה נקבע מחדש כל שנה לפי תנאי מזג האוויר וסכנת שיטפונות, והערוץ יכול להיסגר גם באמצע העונה ביום גשום — לבדוק לפני שמתכננים.

החיסרון: לחאניה יש רק קו טיסה ישיר עונתי אחד מתל אביב, בעוד להרקליון יש שפע. יש לא מעט מקרים שבהם ההפרש במחיר או בזמינות ידחוף אתכם להרקליון — ואז אתם מתחילים את החופשה בשעתיים וחצי נהיגה. שווה לשקול טיסה "פתוחה": נחיתה בשדה אחד והמראה מהשני.

אלה הצילומים שגורמים לאנשים להזמין כרתים: לגונה טורקיז רדודה עם חול ורוד. שניהם — בלוס ואלאפוניסי — נמצאים בקצה המערבי של האי, וזה בדיוק מה שרוב הישראלים מגלים מאוחר מדי.

קיסאמוס היא עיירת הנמל שמשמשת שער לאזור: כ-38 ק"מ מחאניה, בערך 40 דקות. משם ממשיכים לבלוס — סך הכל כ-53–56 ק"מ מחאניה, כשעה ורבע נהיגה, אבל הקטע האחרון הוא כ-7.4 ק"מ של דרך עפר, ואחריו עוד הליכה מהחניון אל הלגונה. מי שלא רוצה את הדרך הזו יכול להגיע בשייט מקיסאמוס.

אלאפוניסי נמצאת בפינה הדרומית-מערבית, כ-75–85 ק"מ מחאניה, ונסיעה של שעה וחצי עד שעתיים בכבישים צרים ומפותלים דרך ערוץ טופוליה. המים שם רדודים מאוד — יתרון אמיתי למשפחות עם ילדים קטנים.

למי זה מתאים ללינה: למי שמוכן לוותר על "עיר" בשביל חופים. באזור קיסאמוס ופאלאסארנה יש בעיקר אירוח קטן, סטודיו ווילות, ופחות מלונות גדולים. זו לא בחירה לחופשה של שבוע עם ילדים — אבל היא מצוינת ללילה-שניים בתוך מסלול, כדי לא לעשות את הדרך פעמיים.

החוף הדרומי של כרתים פונה לים הלובי, והוא אחר לגמרי: פחות ריזורטים, פחות תיירות המונית, יותר מפרצים קטנים.

מטלה יושבת בדרום מחוז הרקליון, כ-61–66 ק"מ מהעיר הרקליון ובערך שעה עד שעה ורבע נהיגה. היא מוכרת בזכות המערות החצובות בצוק שמעל החוף, שהפכו לסמל של הכפר. הכביש דרומה עובר בעיקר בדרכים לא מוארות — לא לתכנן הגעה בלילה.

פלקיאס נמצאת בדרום מחוז רתימנו, כ-33–40 ק"מ מהעיר רתימנו וכ-45 דקות נהיגה, והיא הבסיס הנוח ביותר לחקור את חופי הדרום השקטים באזור.

מי צריך את זה: מי שכבר היה בכרתים פעם אחת, מי שרוצה שקט אמיתי, ומי שנוסע מחוץ לשיא העונה. מי שלא צריך: מי שבא לשבוע אחד ראשון בכרתים — הדרום ייקח לכם ימים מהתוכנית.

זו הטבלה שהכי חשוב לקרוא לפני שסוגרים מלון. הטעות הקלאסית: מזמינים מלון בהרקליון או בחרסוניסוס בגלל הטיסה, ואז מגלים שהחוף מהתמונות נמצא שלוש שעות נהיגה משם — לכיוון אחד.

אותו אי, שלוש חופשות שונות לגמרי. זה הפילוח המעשי:

עם ילדים — הכלל הראשון הוא לצמצם נהיגה, לא למקסם אטרקציות. רתימנו נותנת חוף רחב ורדוד ליד המלון ועיר עתיקה בהליכה. חרסוניסוס נותנת ריזורט אול-אינקלוסיב ופארקי מים במרחק דקות. שתיהן קרובות מספיק לשדה. אלאפוניסי היא החוף הכי ידידותי לפעוטות באי בזכות המים הרדודים — אבל רק אם ישנים במערב. מדריך מלא: כרתים עם ילדים.

כזוג — שתי אסכולות. אם אתם רוצים מלון-מטרה עם ספא ווילה, אלונדה במזרח היא הכתובת. אם אתם רוצים לצאת בערב לעיר יפה, לשבת על נמל ולאכול — חאניה. אלה שני סוגי חופשה שונים, וכדאי להחליט לפני שמזמינים.

חבורת צעירים — מליה, בלי להתלבט: הריכוז הגבוה ביותר של ברים ומועדונים, לינה זולה, וכ-30 דקות בלבד משדה הרקליון. חרסוניסוס היא הגרסה קצת פחות פרועה ועם יותר אופציות ביום. במערב, פלטניאס ליד חאניה היא המקבילה — קטנה יותר.

כמה לילות בכל בסיס: עד 4 לילות — בסיס אחד. 5–7 לילות — שני בסיסים (למשל הרקליון או רתימנו + חאניה) שווים את טרחת המעבר. מעל 7 — אפשר להוסיף לילה בדרום או במזרח.

התשובה הכנה: תלוי באזור שבחרתם, וזו בדיוק הסיבה שהשאלות האלה קשורות זו בזו.

מתי אפשר בלי רכב: אם אתם ישנים בעיר על הציר הצפוני — הרקליון, רתימנו או חאניה — אפשר בהחלט להסתדר. רשת האוטובוסים הבין-עירונית KTEL מפעילה את הציר חאניה–רתימנו–הרקליון בתדירות של כל 30 עד 60 דקות בערך, במחירים של בערך 7 עד 14 יורו לנסיעה. הרשת מופעלת על ידי שתי חברות אזוריות — אחת למערב ואחת למרכז-מזרח — ולכן נסיעה בין הקצוות עשויה לדרוש החלפה ברתימנו. אם אתם ישנים בריזורט אול-אינקלוסיב וזזים ממנו פעמיים בשבוע, טיולים מאורגנים וטרנספרים יוצאים לרוב זולים יותר משכירת רכב לשבוע.

מתי רכב הוא כמעט חובה: אם אתם רוצים לראות יותר מאזור אחד; אם אתם ישנים בדרום או במערב הרחוק; אם אתם רוצים להגיע לחופים מחוץ לרשימת הבסיס; ואם אתם נוסעים מחוץ לעונה, כשתדירות האוטובוסים יורדת.

נקודה שכדאי לדעת: באוטובוס, הרקליון–חאניה לוקח בערך 2:40–3:00 שעות לעומת כשעתיים ברכב, וזה עוד לפני ההגעה מהתחנה למלון. מי שמתכנן מעבר בין שני בסיסים ירוויח מרכב.

לתקצוב מלא של החופשה כולל רכב — ראו כמה עולה חופשה בכרתים.

מאי–יוני ו-ספטמבר–תחילת אוקטובר הן העונות הטובות ביותר: הים חם, החום נסבל, המחירים נמוכים משיא הקיץ והאתרים פחות עמוסים. ערוץ סמריה פתוח בדרך כלל בטווח הזה.

יולי–אוגוסט הם השיא: הכל פתוח, הכי הרבה טיסות ישירות מתל אביב, אבל גם המחירים הגבוהים ביותר ותנועה כבדה בכביש החוף הצפוני. באזורים כמו מליה וחרסוניסוס העומס מורגש מאוד.

חורף — וזה חשוב: כרתים אינה סגורה בחורף, אבל ריזורטי החוף כן. חלק ניכר מהמלונות ובתי העסק העונתיים בחרסוניסוס, מליה ובכפרי הנופש נסגרים לקראת נובמבר ונפתחים מחדש באביב. מה שממשיך לפעול כל השנה הוא שלוש הערים האמיתיות — הרקליון, רתימנו וחאניה — שהן ערים עובדות עם אוכלוסייה מקומית, סטודנטים, מסעדות ומלונות פתוחים.

וגם הטיסות מצטמצמות: מחוץ לעונה מספר הקווים הישירים מתל אביב יורד, וחלק מהחברות מפסיקות את הקו. הקו הישיר לחאניה, שגם בשיא הקיץ מופעל על ידי חברה אחת בלבד, רגיש לזה במיוחד — כלומר בחורף מערב האי נגיש פחות. לבדיקת מה באמת טס בתאריכים שלכם — טיסות לכרתים.

המסקנה לבחירת האזור: בחורף ובעונות הביניים המוקדמות, אל תזמינו ריזורט בחרסוניסוס או במליה — תזמינו מלון באחת משלוש הערים. באוגוסט, לעומת זאת, שקלו דווקא להתרחק מהציר המרכזי.

בכרתים בוחרים אזור לפני שבוחרים מלון, ובוחרים שדה תעופה לפי האזור — לא להפך. משפחות: רתימנו או חרסוניסוס. זוגות ליוקרה: אלונדה. זוגות לרומנטיקה עירונית: חאניה. צעירים: מליה. תרבות ועתיקות: הרקליון. חופים מהאגדות: המערב.

ואם אתם נשארים חמישה לילות ומעלה, השאלה האמיתית היא לא "איזה אזור" אלא "אילו שני אזורים" — כי חצי מהיופי של האי נמצא בקצה שאליו לא נחתתם.

להשלמת התמונה: לאיזה שדה תעופה לטוס, מלונות מומלצים בכרתים לפי אזור, וכמה עולה חופשה בכרתים. חלק מהקישורים בכתבה הם קישורי שותפים — המחיר עבורכם לא משתנה.